מיומנויות המאה ה-21: חינוך לסגולות קטנות

14 באפריל 2011

הרצאה שהועברה בכנס מיומנויות המאה ה‑21

מדוע אנשי חינוך מוקסמים מהמושג "מיומנויות" ועושים מאמץ לצמצם את מטרות החינוך (לעשות להן רדוקציה) לסדרה של מיומנויות? "מיומנויות הוראה", "מיומנויות למידה", "מיומנויות חשיבה", "מיומנויות חברתיות", "מיומנויות המאה ה-21"… מה יש בצירופים האלה שעושה לנו טוב? והאם העובדה שהמושג "מיומנויות" בצירופיו השונים עושה לנו טוב היא בגדר עדות בעדו או נגדו?

לקריירה המוצלחת של "מיומנויות" בכלל ושל "מיומנויות המאה ה-21" בפרט יש לפחות חמש סיבות: (1) מיומנויות קלות יחסית להוראה, ללמידה, להערכה ולפיקוח; (2) בית הספר ערוך להקניית מיומנויות; (3) למיומנויות יש ערך מוסף; (4) תכנית לימודים ברוח "מיומנויות המאה ה-21" מגיבה לאתגר החשוב ביותר של מדינה מפותחת; (5) הגדרת "מיומנויות המאה ה-21" כמטרת החינוך עשויה להשיג הסכמה ציבורית.

להורדת ההרצאה