דילמות חינוכיות

המאמר מציג את החינוך כתנועה בין דילמות מרכזיות

להורדת המאמר

ההוראה כחינוך באמצעות ידע כוללת שלושה ממדים עיקריים: הוראה – כל אותן פעילויות שעושים המורים (והתלמידים, במידה שיש "הוראת עמיתים") על מנת לטפח למידה של ידע חדש; למידה – כל אותן פעילויות שעושים הלומדים (והמורים, במידה שהם שותפים בתהליך הלמידה) כדי לרכוש, לפרש וליצור ידע חדש; וידע – כל אותם תכנים שהמורים והלומדים מנסים להופכו למשמעותי: לידע המארגן התנסויות קודמות והמאפשר התנסויות חדשות.

כל אחד מהממדים – הוראה, למידה וידע – מעלה דילמות מהותיות. ההוראה היא פעילות מונחית אידאולוגיה, הנעה בין דילמות מהותיות, שאין אפשרות להכריע ביניהן באופן עקרוני, אחת ולתמיד, על בסיס ראיות מוצקות או נימוקים חותכים. כל נימוק "מוחץ" לטובת אחת מקרני הדילמה דומה לעריפת אחד מראשיה של ההידרה המיתולוגית – הוא גורם לצמיחתם של נימוקים חדשים לטובת הקרן המנוגדת. לכל קרן בדילמה יש ראשים אחדים – נימוקים טובים – שאינם ניתנים לעריפה. זאת משום שההוראה היא, כאמור, פעילות מונחית אידאולוגיה, ואידאולוגיה היא השקפת עולם (חינוכית, במקרה זה) המבוססת על העדפות ערכיות ונטיות לב שלא ניתן להפריכן באמצעות ממצאים אמפיריים.