להציל את חינוך החשיבה: לקראת מיפוי מושגי של התחום

המאמר מנסה "להציל" את תחום חינוך החשיבה בעזרת מיפוי מושגי שלו

להורדת המאמר

אם "אין דבר מעשי יותר מתיאוריה טובה" כדברי קורט לוין, אין כפי הנראה דבר מעשי פחות מהרבה תיאוריות; יתר על כן – הרבה תיאוריות שאינן עולות בקנה אחד. נדמה שזהו אכן מצבו של התחום חינוך החשיבה. התחום – הידוע יותר בשמות כגון "התנועה להוראת החשיבה", "התנועה לחשיבה ביקורתית", "התנועה למיומנויות חשיבה" – סובל מתיאוריות רבות על חשיבה טובה והוראתה; ותיאוריות אלה מגדירות באופן שונה את מושגי היסוד שלו: "חשיבה", "חשיבה טובה" ו"חינוך החשיבה". ייתכן שמצב כזה הוא פורה מבחינת התיאוריה, אך הוא בלתי פורה מבחינת הפרקטיקה: חינוך החשיבה בבית הספר או במסגרות אחרות זקוק להנחיה קוהרנטית. כאשר מורים המבקשים ללמד חשיבה מוצפים על ידי תיאוריות רבות ושונות זו מזו עד כדי סתירה, הם אינם יכולים לפעול. זו הסיבה (לא היחידה) לכך שהשפעתו של חינוך החשיבה על ה"שטח" היא מועטה כל כך.

הוגים של חינוך החשיבה הבחינו במצב זה וניסו "להציל" את התחום הקורס תחת היצירתיות שלו עצמו. ברון, למשל, פיתח תיאוריה כללית של חשיבה וחשיבה טובה שתוכל להוות בסיס לכל מרזנו ;(Baron, 1985; Glatthorn & Baron, 1991) התיאוריות והתוכניות של חינוך החשיבה ועמיתיו פיתחו "מסגרת עבודה" בשם "ממדי החשיבה" המחלצת מתיאוריות ותוכניות רבות את ממדי החשיבה העיקריים (מרזנו ועמיתים, 2002 ); ניקרסון ועמיתיו כתבו סקירה מקיפה ויסודית על תיאוריות ותוכניות של חינוך החשיבה כדי לאפשר למעונינים לבחור באורח מושכל באחת וקוסטה חיבר אנתולוגיה של ,(Nickerson, Perkins & Smith, 1985) התיאוריות או התוכניות ליפמן איתר מחלוקות בסיסיות בין התיאוריות ;(Costa, 2001) מאמרים ותוכניות לאותה מטרה Lipman, 1991, pp. 174-) של חינוך החשיבה והביע את דעתו לטובת אחד הצדדים במחלוקת 182 ); וסטרנברג הציע קריטריונים לבחירה נבונה של תיאוריה או תוכנית של לחינוך החשיבה אך נראה שניסיונות אלה ואחרים לא פתרו את הבעיה: תיאוריות רבות .(Sternberg, 1984) ושונות על חינוך החשיבה היוצרות מבוכה מושגית ומשתקות את העשייה.

המאמר הנוכחי מצטרף ל"ניסיונות ההצלה" של התחום, אך לא באחד מן האמצעים שצוינו לעיל. המאמר מבקש לפתח מפה מושגית (או מטא-תיאוריה מסדירה) המסבירה את מקורו של הריבוי התיאורטי, ונותנת מקום שיטתי לכל תיאוריה ותוכנית של חינוך החשיבה. מיפוי מושגי כזה עשוי לאפשר פיתוח תיאורטי של התחום ולספק הנחייה עקרונית להוראת החשיבה.