חינוך החשיבה: בין עיון למעשה
המאמר מנסה להסביר את הפער בין תיאוריה לפרקטיקה בתחום חינוך החשיבה
חינוך החשיבה – תחום עיוני-מעשי בחינוך שמטרתו היא פיתוח יכולתם של תלמידים לחשוב היטב – הצליח מאוד במישור העיוני אך נכשל במישור המעשי. יש תיאוריות ותכניות רבות בתחום ואינספור פרסומים, אך השפעתם המעשית – על ההוראה והלמידה בבית הספר – היא דלה. אין זו תופעה נדירה בחינוך; להפך, זו התופעה השכיחה: השיח החינוכי באקדמיה ובשדה סביב רעיון מסוים הוא לעתים קרובות תוסס ויצירתי, אך השפעתו על בית הספר היא שטחית. המאמר שלהלן מתאר ומנתח את הצלחתו העיונית של חינוך החשיבה ואת כישלונו המעשי. הכישלון – זו טענתו העיקרית של המאמר – היה צפוי מראש ובלתי נמנע.
המאמר פורסם בג'אמעה: מחקרים באסלאם, בחינוך, בספרות ובמדעים, גיליון 13, 2009, המכללה לחינוך אלקאסמי, עמ' 470-447