הוראה מעוררת השראה

מה משמעות הביטוי הזה "הוראה מעוררת השראה"? זה לא צירוף נפוץ – "הוראה מעוררת השראה". אנחנו אומרים על הוראה כל מיני דברים, אבל לא דברים שקשורים להשראה. "השראה" הולכת טוב עם אמנויות – שירה, ציור וכדומה; היא לא הולכת טוב עם הוראה. מה למורה המנסה "להחזיק כיתה" ו"להעביר את החומר" ולהשראה? אילו מורים מנוסים יותר היו מארגנים יום עיון על הוראה, המילה האחרונה שהייתה עולה בדעתם היא "השראה". רק "פרחי הוראה" – סטודנטים להוראה שיש להם מעט ניסיון בהוראה והרבה תקוות לגביה – יכולים להעלות בדעתם את הצירוף הזה "הוראה מעוררת השראה".

אבל זה לא צירוף מופרך. באיזה רגע של השראה מארגני הכנס המציאו אותו והוא הרגיש להם טוב. אולי מישהו או מישהי אמר או אמרה: "בואו נקרא לכנס 'הוראה מעוררת השראה'", ואחרים אמרו "בסדר". זה נשמע להם טוב; לא רק המצלול, גם התוכן. מזיכרונם נשלפו תמונות של "הוראות מעוררות השראה" – מבית הספר, מהמכללה, מהספרות. הם הרגישו שיש דבר כזה וכתבו כותרת. הם הטילו עלינו, הדוברים, לתת לה תוכן.