מיומנויות המאה ה-21: חינוך לסגולות קטנות

14 באפריל 2011

הרצאה שהועברה בכנס מיומנויות המאה ה-21

מדוע אנשי חינוך מוקסמים מהמושג "מיומנויות" ועושים מאמץ לצמצם את מטרות החינוך (לעשות להן רדוקציה) לסדרה של מיומנויות? "מיומנויות הוראה", "מיומנויות למידה", "מיומנויות חשיבה", "מיומנויות חברתיות", "מיומנויות המאה ה-21"… מה יש בצירופים האלה שעושה לנו טוב? והאם העובדה שהמושג "מיומנויות" בצירופיו השונים עושה לנו טוב היא בגדר עדות בעדו או נגדו?

לקריירה המוצלחת של "מיומנויות" בכלל ושל "מיומנויות המאה ה-21" בפרט יש לפחות חמש סיבות: (1) מיומנויות קלות יחסית להוראה, ללמידה, להערכה ולפיקוח; (2) בית הספר ערוך להקניית מיומנויות; (3) למיומנויות יש ערך מוסף; (4) תכנית לימודים ברוח "מיומנויות המאה ה-21" מגיבה לאתגר החשוב ביותר של מדינה מפותחת; (5) הגדרת "מיומנויות המאה ה-21" כמטרת החינוך עשויה להשיג הסכמה ציבורית.

להורדת ההרצאה