סקירת ספריו של ניל פוסטמן
עם כל אחד מששת ספריו הצליח ניל פוסטמן לטלטל את המחשבה החינוכית בסגנון מלהיב
אין הוגה חינוך שכתב בסגנון מרתק ומעורר השראה כמו ניל פוסטמן (2003-1931), מרצה לתקשורת ולחינוך באוניברסיטת ניו יורק. ספריו — מקצתם עוסקים ישירות בחינוך ואחרים בעקיפין — מבססים תזות מקוריות בסגנון מלהיב וכובש. אבל אצל פוסטמן הסגנון הוא יותר מסגנון, הוא גם תוכן; "המדיום הוא המסר" כדברי מורו הנערץ מרשל מקלוהן. פוסטמן טען שהחינוך חייב להיות תחום מרתק, מלהיב ומעורר השראה לכל המעורבים בו — תלמידים, מורים, חוקרים, מדינאים, כולם. בספרו "קץ החינוך" (ספרית פועלים, 1998) טען שהחינוך הגיע לקצו משום שהפסיק להיות כזה. החינוך, לדבריו, זקוק לנרטיב חזק — "סיפור עתיר משמעות המספק הנחיה מוסרית, תחושת המשכיות, הסברים לגבי העבר, בהירות באשר להווה ותקווה לעתיד" — כדי להניע מורים ללמד ותלמידים ללמוד. לחינוך של ימינו אין סיפור ולכן החינוך, במובן העמוק שלו, הגיע לקצו. אבל זה קץ הסיפור. נתחיל בהתחלה.